מקבלי שירות משתפים

הייתי מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בצפון כשחליתי בקורונה. מאחר ורק בבית החולים תל השומר יש מחלקה פסיכיאטרית הקולטת חולי קורונה, הועברתי אליה באמבולנס.
בדרך מהצפון לבית החולים תל השומר, כל הציוד שארזתי אבד! הגעתי לבית החולים חסר כול רק עם הבגדים שעל גופי, לא היה לי מעיל, לא הייתה לי פיג’מה, לא היו לי בגדים חמים, היה לי קר ולא היו לי בגדים להחלפה.
התקשרתי לאסנת, מתאמת הטיפול שלי ב”אור לנפש” שמלווה אותי, וביקשתי את עזרתה. אסנת פנתה מיד בבקשה ל”אור לנפש” לאשר תקציב חריג כדי שאפשר יהיה לקנות לי בגדים חמים חדשים.
הבקשה אושרה מיד, המדריך השיקומי יעקב קנה את בגדים ואסנת שלחה אותם אלי לבית החולים.

המעיל החם, הסוודר, הפיג’מה הנעימה וכל הבגדים החדשים חיממו את גופי, החטיפים והאוכל הנוסף שאסנת ויעקב פינקו אותי בו חיממו לי את הלב.
תודה לכם אסנת ויעקב, ותודה לכם “אור לנפש” על המסירות והאהבה שהענקתם לי.

הזמן שלי ב”אור לנפש” משמעותי מאוד עבורי. העובד הסוציאלי והמדריך השיקומי אינם רק שם כדי להתפרנס – הם באמת אכפתיים. הם יושבים איתי, מקשיבים לי, ומקדישים לי את מלוא תשומת הלב בסבלנות ובטוב לב. אני תמיד מרגיש שמקבלים אותי בדיוק כפי שאני, וזה מאוד משמעותי עבורי. הם גם הדריכו אותי בנושאים פרקטיים, כמו להבין את הזכויות והסיוע שמגיעים לי ממערכת הבריאות בישראל, מה שהפחית ממני הרבה מתח. יותר מכל, אני מרגיש שאני לא לבד – הם אמיתיים, כנים, ונוכחים באמת בשבילי.

עמותת אור לנפש נמצאת לצידי בכל דבר, בדברים הקטנים וגם בדברים הגדולים. הם ליוו אותי בתהליך יציאה מהבית, בחיפוש ומציאת מקום מגורים חדש, הם הדריכו אותי במציאת תעסוקה, והשתלבות בקהילה והם תומכים בי כדי שאתמיד בטיפול רפואי ורגשי. יישר כוח! תזכו למצוות

שנים ארוכות הייתי אפתית, שכבתי במיטה ולא תקשרתי עם אף אחד, אבל מתאמת הטיפול של עמותת אור לנפש לא ויתרה עליי. היא הצמידה לי מדריכת שיקום שהגיעה לביתי שלוש פעמים בשבוע, המדריכה עודדה אותי לקום ועזרה לי בבישולים, דחפה אותי לצאת איתה לטיולים בסביבה הקרובה ואפשרה לי למצות את כל הזכויות שלי במסגרת סל שיקום. לאט לאט ועם הרבה סבלנות היא עזרה לי למצוא דרך לחזור לעצמי. לחזור לחיים. היום אני מבשלת לבד, יוצאת לעבודה, שמחה ואופטימית ויודעת שאם התקופה הקשה הזאת מאחוריי שום דבר כבר לא ישבור אותי

נ’ הוא אדם פשוט ורגיש, נפלא ומרתק, שכיף אמיתי לשבת ולשוחח אתו. בחצי השנה שאנחנו מכירים, כבר נוצר בינינו קשר עמוק והתפתחו שיחות מלאות עניין ועומק.
במהלך הזמן הקצר הזה הספקנו המון: התחלנו ללמוד ולנגן יחד, והוא כבר יודע לנגן על פסנתר ובמקביל התחיל את צעדיו הראשונים גם על גיטרה. בנוסף, הקלטנו יחד שירה – חוויה עוצמתית ומרגשת, שממחישה עד כמה תהליך השיקום יכול להיות יצירתי ומלא הישגים.
נ’ עבר בחייו דברים קשים מאוד, ביניהם אובדן כואב של ילד קטן שנפטר ממחלה. ובכל זאת, הוא ממשיך קדימה באמונה גדולה, לומד תורה בכולל, ומשדר כוח פנימי מעורר השראה.
אני מרגיש שזכיתי להכיר אותו ולעבור לצידו את הדרך הזו – דרך של מוזיקה, צמיחה וחיבור אנושי אמיתי.

א’ ז”ל היה איש מיוחד במינו. אדם פשוט וצנוע, שחי חיים לא קלים – בלי הורים, בלי אחים ובלי משפחה קרובה שתעטוף אותו. הוא סבל ממחלות רבות, גם נפשיות וגם פיזיות, ביניהן סכרת ובעיות בריאות נוספות, ונזקק לכמות גדולה של תרופות. ובכל זאת, ידע לשמור על חיוך, הרבה לצחוק ולשמח את מי שסביבו.
א’ היה מתמיד בעבודתו במפעל, וגם זכה לחברים שאהבו אותו. היינו נפגשים הרבה, יוצאים לטיולים, מנגנים ביחד ויוצרים קשר עמוק ואמיתי. בתקופה בה היה מאושפז במזור ביקרתי אותו כמעט מדי שבוע במשך שנה, והקשר בינינו היה עבורו כמו משפחה.
חייו היו מלאים בכאב, אבל גם באור, בצחוק ובשמחה שהצליח לזרוע בלב אחרים. בסופו של דבר הוא סיים את חייו בבית החולים מזור, שם נפטר.
יהי זכרו ברוך.

העבודה שלי ב’אור לנפש’ מהווה מסע אישי ומקצועי שאני גאה בו. עליתי לישראל מאנגליה והצטרפתי ל’אור לנפש’ בשנת 2013 כמדריך שיקומי. בהמשך, בעידוד ההנהלה, השלמתי תואר שני בעבודה סוציאלית, ומאז אני עובד כמתאם טיפול בעמותה. במהלך השנים, העבודה בתחום בריאות הנפש הפכה עבורי לשליחות של ממש. אני נהנה מאוד מעבודתי בעמותת ‘אור לנפש’ שמקדמת עצמאות ומנגישה שירותים חיוניים לאנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים.
תהליך מרגש במיוחד שזכיתי ללוות היה של מיכל (שם בדוי), אישה בת 44 עם מחלת נפש כרונית, שרצתה לעבור ניתוח בריאטרי, לאחר ניסיונות כושלים לרדת במשקל. מיכל התמידה בתהליך מיון והכנה מאתגר שדרש ממנה משאבים נפשיים רבים, ועברה את הניתוח בשנת 2024. בזכות נחישותה והליווי המקצועי של ‘אור לנפש’, היא הצליחה להפחית ממשקלה באופן משמעותי, דבר שתורם רבות לבריאותה הנפשית והפיזית ולתפקודה היומיומי.